החלטת מיסוי 6830/17 – מיסוי בינלאומי – קביעת הכללים ליחיד שהגיע מישראל ושומר על זיקה למדינה המקורית – החלטת מיסוי בהסכם

החלטת מיסוי 6830/17 – קביעת הכללים ליחיד שהגיע מישראל ושומר על זיקה למדינה המקורית – החלטת מיסוי בהסכם - מיסוי בינלאומי

1. עובדות המקרה
   • פלוני הינו תושב מדינת A אשר הינה מדינת אמנה (להלן: "היחיד"). והינו מצוי בהליכי גירושין.
   • היחיד עוסק בפעילות מסחרית הן בישראל והן ברחבי העולם.
   • החל משנת 2016 היחיד הגדיל את מספר ימי שהייתו בישראל.
   • היחיד מתגורר בעת שהותו במדינת ישראל, בדירה אשר בבעלותו.
   • להלן פירוט ימי השהייה בישראל של היחיד במהלך השנים על פי רישומי משרד הפנים:

• ליחיד ניתנה החלטת מיסוי ב"מסלול ירוק", על פיה היחיד יחשב כ"תושב ישראל לראשונה" החל מיום 15 ביוני 2016 (להלן: "יום החזרה"), וזאת בכפוף לקיומו של מרכז חיים בישראל.
• היחיד מתכוון להעביר את מרכז חייו לישראל, להגדיל את מספר ימי שהייתו בישראל והתגורר בדירתו בישראל. הנישום מתכוון להמשיך בפעילותו העסקית מחוץ לישראל, ולצורך כך ימשיך לשהות גם בעתיד תקופות לא מבוטלות מחוץ לישראל.

2. הבקשה להחלטת מיסוי

קביעת התנאים לקבלת אישור תושבות.

3. החלטת מיסוי 6830/17 ותנאיה
   • הוראות ותנאים אשר יחולו על היחיד לעניין אישור תושבות:

החל מתום שנת המס 2019, ובתום כל שנת מס שלאחר מכן, פקיד השומה הקרוב למקום מגוריו של היחיד, יהא רשאי להנפיק ליחיד אישור בדבר היותו תושב ישראל לעניין האמנה עם מדינה A, אך ורק החל משנת המס 2017 ולכל אחת משנות המס שלאחר מכן, ובלבד שיתקיימו כל תנאים אלה במצטבר (להלן: "התנאים המזכים").

• מספר ימי השהיה של היחיד בישראל בכל שנת מס הינו 142 ומעלה.
• מספר ימי השהיה של היחיד בישראל, בכל שנה, יהא גבוה ממספר ימי השהיה של היחיד בכל מדינה אחרת באותה שנה.
• ליחיד יהא בית קבע בישראל. לעניין זה "בית קבע" – כמשמעותו בחוזר מס הכנסה 8/2002.
• היחיד לא בחר בשנת הסתגלות כהגדרתה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה.
• ליחיד אין בת זוג שאינה תושבת ישראל.
• היחיד יציג חו"ד מאת רו"ח מקומי במדינה A כי לפי מבחני הדין הפנימי במדינה A אינו נחשב "תושב במדינה A" החל משנת המס 2017.
• בעת הגשת הבקשה לאישור תושבות, בתום כל שנת מס החל מתום שנת המס 2019 ואילך, עבור פרק הזמן אשר לא קדם לשנת המס 2017, יצהיר היחיד כי עמד בתנאים הקבועים בסעיפים 3.1.1 עד 3.1.6 לעיל וליתן הצהרה כי בכוונתו להמשיך ולעמוד בתנאים הקבועים בסעיפים 3.1.1 עד 3.1.6 לעיל בכל שנה לגבי שתי שנות המס הבאות.

• יובהר כי במידה ויסתבר לרשות המסים, לאחר מתן אישור התושבות בהתאם לתנאי החלטת מיסוי זאת, כי היחיד לא עמד בתנאי הסעיפים 3.1.1-3.1.7 תשקול רשות המסים, בהתאם לעניין, פניה למדינה הגומלת בה תודיע על ביטול אישור התושבות למפרע.
• מבלי לרגוע מהוראות סעיף 3.2 להחלטה, מובהר כי אין באי קיום אחד או יותר מן התנאים המזכים לקבלת אישור תושבות במתכונת הקבוע בהחלטת מיסוי זאת בשנת מס כלשהי, כדי למנוע מפקיד השומה לטעון כי מרכז חייו של היחיד עבר לישראל באותה שנת מס.
• מוסכם כי בקיום התנאים המצטברים שלעיל יראו את היחיד כמי שמרכז חייו בישראל הן לצרכי דין פנימי לרבות לעניין מתן הטבות לתושב ישראל לראשונה לפי סעיפים 14 ו- 97 לפקודה, וכן לצרכי הסעיף באמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינה A המגדיר את המונח "תושב מדינה מתקשרת". ואולם אין באמור לעיל בכדי לחייב את רשות המיסים להסכים לייצג את היחיד בהליך של הסכמה הדדית, מול מדינה A, היה ותחליט כי זיקתו של היחיד למדינה A גוברת.
• במסגרת החלטת מיסוי זו נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.

החלטת מיסוי זו מבטלת ומחליפה את הוראות סעיף 2 להחלטת מיסוי 9857/12.

לחץ כאן להחלטת מיסוי 6830/17

1. דף הבית
2. מס הכנסה
3. החלטות מיסוי בינלאומי
4. החלטת מיסוי 6830/17 – מיסוי בינלאומי – קביעת הכללים ליחיד שהגיע מישראל ושומר על זיקה למדינה המקורית – החלטת מיסוי בהסכם