טיוטת חוזר מס הכנסה XX/2018 –סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים – הכנסה אקטיבית או פאסיבית – לאור פסק הדין בעניין לשם ובירן
טיוטת חוזר מס הכנסה XX/2018 –סיווג הכנסה מהשכרת דירות מגורים – הכנסה אקטיבית או פאסיבית – לאור פסק הדין בעניין לשם ובירן
ביום 2 בינואר 2018 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בע"א 7204/15 פקיד שומה תל אביב 4 נ' לשם ובע"א פקיד שומה ירושלים 1 נ' בירן, ערעורים אשר הגישה רשות המסים אשר הדיון בהם אוחד (להלן: "פסק דין לשם ובירן" או "פסק הדין").
בעניין לשם עסקינן בדמי שכירות אשר קיבלו המערערים, אח ואחות, מהשכרת 27 נכסים, מרביתם דירות מגורים, אשר בבעלותם. השאלה שבמחלוקת נסובה על סווג דמי השכירות – האם כהכנסה מעסק החייבת במס על פי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), כפי שטען פקיד השומה, או שמא יש לסווגם כדמי שכירות אשר מקורם באחוזת בית או בקרקע החייבים במס על פי סעיף 2(6) לפקודה, כפי שטענו המערערים.
למחלוקת זו רלוונטיות לשאלת תחולתה של הוראת סעיף 122 לפקודה (מסלול החיוב במס בהשכרה למגורים בשיעור של 10% בלבד – ראה מיסוי הכנסות משכר דירה למגורים), הגורעת הכנסה מעסק החייבת במס על פי סעיף 2(1) לפקודה.
עניין בירן עסק בשאלה, האם דמי שכירות אשר קיבל המערער, עורך דין ובעלים של משרד עורכי דין העוסק בתחום פיתוח שכונות ופרויקטים של נדל"ן, מהשכרת למעלה מ-20 דירות מגורים, יסווגו כהכנסה מעסק או שמא כהכנסה מדמי שכירות החייבת במס על פי סעיף 2(6) לפקודה. אף במקרה זה ההכרעה הייתה רלוונטית לעניין תחולת הוראת סעיף 122 לפקודה.
בית המשפט העליון קיבל את הערעורים אשר הוגשו על ידי רשות המסים, ופסק בשני המקרים מתחייבת המסקנה על פיה יש לראות את דמי השכירות אשר קיבלו הנישומים כהכנסה מעסק החייבת במס על פי סעיף 2(1) לפקודה ולא כהכנסה פאסיבית. בהתאם, לא תחול הוראת סעיף 122 לפקודה על ההכנסות מדמי השכירות אשר הפיקו.
החוזר סוקר את פסק הדין ואת מבחני סיווג ההכנסה וקובע כי ל עמדת רשות המסים הכנסה מהשכרת 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה מעסק.
על מנת לאפשר וודאות מסוימת, נכונה רשות המסים להניח כי הכנסה מהשכרה של עד 5 דירות מגורים תיחשב כהכנסה פאסיבית.
השכרה של 6-9 דירות תיבחן בהתאם למבחנים השונים המפורטים בחוזר.
לחץ כאן לחוזר מס הכנסה XX/2018