דוגמאות לחישוב ההוצאה בשל רכישה ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
בתיקון 138 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), תוקן, בין היתר, סעיף 32 לפקודה, אשר עניינו ניכויים שאין להתירם בבירור הכנסתו החייבת של אדם והוספה לסעיף פיסקה (14). בפיסקה זאת נקבעה מגבלה על פיה אין להתיר ניכוי של הוצאה לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. לעניין זה, "ביטוח מפני אובדן כושר עבודה" – ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אובדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה.
יחד עם זאת, נקבע כי במקרים אשר בהם ההכנסה שלגביה נרכש הביטוח היא הכנסה מעסק או ממשלח יד או שהיא הכנסת עבודה, יותר ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח שהיא בסכום עד 2.5% מאותה הכנסה שהינה הכנסה חייבת, ובלבד שהביטוח אשר נרכש הוא "ביטוח מועדף".
לעניין זה, הוגדר "ביטוח מועדף" – ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ואם נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים והתקיימו לגבי הביטוח גם שני אלה:
במטרה למנוע כפל הטבות מס, נקבע כי מן השיעור האמור (2.5%) יופחת השיעור הנוסף אשר הופקד לקופת הגמל על ידי המעביד העולה על שיעור של 5% ממשכורתו של העובד, כך שסך כל הניכוי בשל הפקדות לקופות גמל לעמית שכיר ובשל אובדן כושר עבודה לא יעלה על 7.5% ממשכורתו של העובד.
"משכורת" לעניין זה- הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב אשר הועמד לרשותו של העובד.
לאור שאלות חוזרות ונשנות באשר לחישוב ההוצאה בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, פרסמה רשות המסים עקרונות החישוב ומספר דוגמאות להבהרה.
לחץ כאן לדוגמאות לחישוב ההוצאה בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה