דנ"א 2308 בית המשפט העליון אברהם הירשזון, אילנה ואבישי דמארי – קיזוז הפסדים לאחור
מדובר בדיון נוסף לבקשת המדינה בעניין אברהם הירשזון ובעניין אבישי ואילנה דמארי.
כזכור, בשני המקרים גנבו הנישומים כספים בסכומים משמעותיים והחזיקו בהם מספר שנים.
לאחר הרשעתם בגנבה השיבו הנישומים את כספי הגניבה.
פקיד השומה הוציא לנישומים שומה לגבי שנות הגניבה, אשר על פיה נדרשו הנישומים לשלם מס על כספי הגניבה, למרות שהכספים הושבו.
בשני המקרים נפסק בבית המשפט המחוזי כי כספי הגניבה הינם הכנסה חייבת, אף כי הכספים הושבו, וכי אין להכיר בהשבת כספי הגניבה כהוצאה בשנות הגניבה, אלא בשנות המס בהם הושבו הכספים בפועל.
על סוגיה זאת ערערו הנישומים לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של הנישומים ואפשר לקזז את ההפסד, הנובע מהשבת כספי הגניבה, מן ההכנסה בשנים קודמות בהן נבע ההכנסה מן הגנבה.
בית המשפט העליון ציין כי אפשרות זאת הינה במקרים המתאימים וכדי להגשים צדק, לגבות מס אמת ולמנוע עוול (מאחר ולנישום אין הכנסות ואין ממה לקזז את ההפסד).
לחץ כאן לפסיקת בית המשפט העליון ע"א 4157/13 4489/13
על פסיקה זאת של בית המשפט העליון הגישה המדינה את הבקשה לדיון נוסף.
במסגרת הדיון הנוסף נקבע כי הוראות סעיף 28 לפקודת מס הכנסה, בדבר קיזוז הפסדים, הינם הסדר שלם, מקיף וסדור אשר נועד להקנות זכות מוגבלת לקיזוז הפסדים לנישום בכפוף לתנאים ולמגבלות אשר נקבעו בו.
מאחר ואין בסעיף התרה של קיזוז הפסדים כנגד שנים קודמות – לא ניתן לקזז הפסדים לאחור.
לחץ כאן לדנ"א 2308/15 בית המשפט העליון - הירשזון דמאיר