החלטת מיסוי 5237/14 – עובדי Relocation – החלטת מיסוי בהסכם

החלטת מיסוי 5237/14 – עובדי Relocation – החלטת מיסוי בהסכם

להלן תמצית החלטת המיסוי:

1. העובדות כפי שנמסרו
   • החברה הינה תושבת ישראל ומניותיה נסחרות בבורסה (להלן: "החברה").
   • לחברה חברות בנות הרשומות ומאוגדות במדינות שונות בעולם, והן תושבות לצרכי מס של מדינות החתומות עם מדינת ישראל על אמנות למניעת כפל מס (להלן: "החברות הקשורות", "הקבוצה" ו- "מדינת האמנה").
   • החברה שולחת מעת לעת חלק מעובדיה לעבוד בחברות הקשורות בחו"ל, כשהם מלווים בבן/בת זוגם ובילדיהם אשר טרם מלאו להם 18 שנים במועד העזיבה, ככל שיש כאלו (להלן: "עובדי ה- Relocation"" או "עובדי חו"ל").
   • עובדי חו"ל נשוא החלטת המיסוי שוהים בחו"ל תקופה של 36 חודשים רצופים לפחות בטרם שובם בישראל.
   • במהלך תקופת השליחות כאמור בסעיף 1.4 לעיל עובדי חו"ל מגיעים לישראל לביקורים קצרים בלבד.
   • בסמוך לעזיבת עובדי חו"ל את ישראל מסייעת להם החברה או אחת מן החברות הקשורות במציאת פתרון דיור קבוע אשר משמש אותם בעת שהותם מחוץ לישראל.
   • עובדי חו"ל מדווחים על הכנסותיהם לשלטונות המס בחו"ל על פי הדין במדינת היעד.
   • במהלך השנים, הקצתה החברה ותקצה בעתיד לעובדי הקבוצה, במספר סבבים, אופציות הניתנות למימוש למניות החברה וזכויות חסומות למניות (RSU) (להלן ביחד: "הזכויות"), בהתאם לשלושת המסלולים הבאים:
     • המסלול ההוני של סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כנוסחו לאחר תיקון מס' 132 (להלן: "אופציות 102 חדש במסלול רווח הון").
     • המסלול הפירותי של סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (מסלול הכנסת עבודה) כנוסחו לאחר תיקון מס' 132 (להלן: "אופציות 102 חדש במסלול הכנסת עבודה").
     • סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כנוסחו הישן לפני תיקון מס' 132 (להלן: "אופציות 102 ישן").
   • בגין מימוש הזכויות אשר הוקצו לעובדי חו"ל לרוב יוטל מס במדינות הזרות אליהן הועברו במסגרת ה- Relocation.
   • הזכויות אשר הוענקו לעובדי חו"ל בעת עבודתם בישראל עדיין מופקות אצל הנאמן בישראל במסגרת הסדר "נאמן מפקח" (להלן: "הנאמן").

2. הבקשה

לקבוע  את מועד ניתוק התושבות של עובדי חו"ל לצרכי האמנות למניעת כפל מס בין ישראל לבין מדינות האמנה אליהן נשלחו עובדי חו"ל, ואת הסדר המס אשר יחול על הקצאת הזכויות במסלולים השונים לעובדי חו"ל של החברה.

3. הסדר המס והגדרות לעניין החלטת מיסוי זו
   • "בית קבע" – לעניין החלטת מיסוי זו, בית מגורים הזמין לעובד חו"ל מבחינה משפטית ומעשית ובתנאי שוק והמותאם לצרכיו ולצרכי משפחתו, ואינו בגדר בית מגורים ארעי כגון בית מלון, דירת נופש וכיוצא באלו.
   • "יום הניתוק" –
     • במידה ואין לעובד חו"ל "בית קבע" בישראל ויש לעובד "בית קבע" במדינת האמנה, ובלבד שעובד חו"ל ומשפחתו התגוררו במדינת האמנה תקופה אשר לא תפחת מ- 3 שנים מיום המעבר למדינת האמנה כהגדרת המונח "יום המעבר" בסעיף 3.3 להלן: יהא יום הניתוק המאוחר מבין המועדים המפורטים להלן:

1. יום המעבר של העובד לחו"ל.
2. יום המעבר לחו"ל של בן/בת הזוג של העובד וילדיו אשר טרם מלאו להם 18 שנים.
3. היום בו החל העובד להיחשב תושב המדינה הזרה על פי אישור מתאים של רשות המס הזרה, ובכפוף להגשת דוחות אישיים באותה מדינה.
4. תום שישה חודשים מן היום בו החל העובד להתגורר בבית קבע במדינת האמנה.
   • במידה ויש לעובד חו"ל "בית קבע" בישראל ויש ברשותו "בית קבע" במדינת האמנה – יום הניתוק יהא בתום שנים עשר חודשים מן המועד המאוחר מבין אלו המפורטים בסעיפים קטנים 1-2 לסעיף 3.2.1 לעיל או בתום שישה חודשים מן המועד המפורט בסעיף קטן לסעיף 3.2.1 לעיל – לפי המאוחר מביניהם, ובלבד שעובד חו"ל נחשב תושב מדינת האמנה על פי אישור מתאים של רשות המס המוסמכת של מדינת האמנה ב"יום הניתוק".
   • במידה ואין לעובד "בית קבע" בישראל וכן אין לו "בית קבע" במדינת האמנה ולא ניתן לקבוע היכן ,מרכז האינטרסים החיוניים", כמשמעות מונח זה באמנה, הדוק יותר – יהא יום הניתוק בתחילת שנת המס העוקבת לשנת המעבר של העובד לחו"ל, ובלבד שבאותה שנה ימי השהייה שלו באותה מדינה גדול ממספר ימי השהייה שלו בישראל, ובלבד שהעובד מחזיק באישור תושבות עדכני מן הרשות המוסמכת של המדינה הזרה כי הינו תושב המדינה הזרה באותה שנת מס.

• "יום המעבר" – יום המעבר בפועל של העובד לחו"ל.
• "יום החזרה" – יום החזרה בפועל של עובד חו"ל, של בן/בת הזוג של העובד, או של ילדיו אשר טרם מלאו להם 18 שנים, לישראל, לפי תאריך החזרה המוקדם של מי מבני המשפחה, ובלבד שהעובד ומשפחתו התגוררו בחו"ל תקופה אשר לא תפחת משלוש שנים מיום המעבר. לצורך סעיף זה לא יראו כיום חזרת הילדים כל אחד מאלו: שירות צבאי או לימודים במוסד להשכלה גבוהה בישראל או תיכון לפי העניין. במקרים מיוחדים ניתן יהא לפנות ליחידה למיסוי בינלאומי ברשות המיסים לקבלת אישור פרטני.
• "תקופת הניתוק" – תקופה המתחילה ביום הניתוק ומסתיימת ביום החזרה.
• קביעת ניתוק תושבות – הסדר המס:

עובד חו"ל יראוהו, בתקופת הניתוק, כתושב מדינת האמנה אליה נשלח, לעניין ניכוי מס במקור על הכנסותיו משכר וזכויות המתקבלות מן החברה ו/או מחברה קשורה ולכל עניין עליו חלה האמנה, ולעניינים אלו בלבד.

הסדר זה יתקיים בתנאי שלאורך תקופת הניתוק מתקיים כל האמור להלן (להלן: "עובד חוץ זכאי"):

• ברשותו בית קבע מחוץ לישראל בו הוא מתגורר ובלבד שבן/בת הזוג של עובד החו"ל וילדיו מתחת לגיל 18 מתגוררים יחד עמו בבית במדינת האמנה.

במקרה בו אין לעובד החו"ל בית קבע במדינת האמנה יחול האמור בסעיף 3.2.3 לעיל.

• ילדי עובד חו"ל שהינם מעל גיל 4 ומתחת לגיל 18 רשומים ולומדים במסגרות חינוכיות במדינת האמנה, למעט החריג המנוי בהגדרת "יום החזרה" לעיל.
• עובד חו"ל שהה בישראל פחות מ- 65 יום בכל שנת מס בתקופת הניתוק.
• כל אחד מבני משפחתו של עובד החו"ל (בן/בת זוג וילדיו/ה) שהה בישראל פחות מ- 80 יום בכל שנת מס בתקופת הניתוק.
• עובד החו"ל ימציא אישור תושבות לצרכי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין מדינת האמנה מרשויות המס של מדינת האמנה בהתאם למועדים המקובלים להנפקת אישורי תושבות כאמור באותה מדינה, והמתייחס לכל שנות המס בתקופת הניתוק (להלן: "אישור תושבות"). במקרה שמדינת אמנה מסוימת אינה נוהגת להנפיק אישורי תושבות ניתן יהיה לפנות ליחידה למיסוי בינלאומי בבקשה פרטנית והנושא יטופל במסגרת הליך חילופי מידע עם מדינת האמנה הרלוונטית.
• עובד החו"ל מגיש דוחות מס ו/או מנוכה מהכנסתו מס במקור באותה מדינה, ככל שבאותה מדינה אין חובת הגשת דוח.
• עובד החו"ל דיווח לחברה על שינויים מהותיים אשר חלו במצבו (כעובד חו"ל זכאי) בתקופה בה שהה בחו"ל.
  • קביעת אופן מיסוי הכנסות ממימוש זכויות:
    • לגבי כל זכות כהגדרתה בסעיף 1.8 לעיל יחולו ההגדרות הבאות:

"הרווח": "שווי ההטבה" כהגדרתו בסעיף 102 חדש לפקודת מס הכנסה.

"יום סיום תקופת הבשלה": היום בו הסתיימה תקופת ההבשלה של הזכות, כפי שנקבע במסגרת הסכם ההקצאה עם העובד.

"יום תחילת תקופת ההבשלה": היום בו התחילה תקופת ההבשלה של הזכות, כפי שנקבע במסגרת הסכם ההקצאה עם העובד, וזאת לרבות בהקצאה של זכויות המחולקת למנות עם מועד סיום הבשלה שונים. כלומר, אם ההקצאה של כל המנות הייתה באותו יום אזי יהא יום הקצאה זהה לכל הזכויות עם מועדי סיום הבשלה שונים.

"מסי חוץ": כהגדרתם בסעיף 199 לפקודת מס הכנסה. למעט הסר ספק, מובהר כי מס בריאות או מס לביטוח לאומי אשר שולם בחו"ל לא ייחשב כחלק ממסי החוץ.

"הרווח הישראלי": הרווח, מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תקופת ההבשלה או מיום ההקצאה, לפי המוקדם, ועד ליום המעבר או יום סיום תקופת ההבשלה, לפי המוקדם, ומחולק במספר הימים שמיום תחילת תקופת ההבשלה או מיום ההקצאה, לפי המוקדם, ועד ליום סיום תקופת ההבשלה.

קדם יום סיום תקופת ההבשלה ליום המעבר – יהא כל הרווח במועד המימוש רווח ישראלי, ואילו הרווח הזר והרווח הפטור (כהגדרתם להלן) יהיו שווים אפס.

"הרווח הזר": הרווח, מוכפל במספר הימים שמיום המעבר, ועד ליום הניתוק או עד ליום סיום תקופת ההבשלה, לפי המוקדם, ומחולק במספר הימים שמיום תחילת תקופת ההבשלה או יום ההקצאה, לפי המוקדם, ועד ליום סיום תקופת ההבשלה.

קדם יום סיום תקופת ההבשלה ליום המעבר – יהא הרווח הזר שווה לאפס.

"הרווח הפטור": הרווח, מוכפל במספר הימים שמיום הניתוק ועד ליום סיום תקופת ההבשלה (ככל שיום סיום תקופת ההבשלה חל לאחר יום הניתוק), ומחולק במספר הימים שמיום תחילת תקופת ההבשלה או מיום ההקצאה, לפי המוקדם, ועד ליום סיום תקופת ההבשלה.

קדם יום סיום תקופת ההבשלה ליום הניתוק – יהא הרווח הפטור שווה אפס.

• מיסוי הרווח הישראלי
  • סכום הרווח הישראלי ייחשב לרווח אשר הופק על ידי עובד חוץ זכאי בישראל, ויהא חייב במס על פי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כנוסחו במועדים הרלבנטיים לזכויות נשוא החלטה זו. למען הסר ספק, לא יינתנו זיכויים של מיסי חוץ אשר שולמו על ידי עובד חוץ זכאי בגין הזכויות כנגד מס ההכנסה החל בישראל על הסכום הרווח הישראלי.
  • ניכוי במקור בגין הרווח הישראלי

הנאמן ו/או החברה, לפי המקרה, ינכו לעובד חוץ זכאי מס מן הרווח הישראלי בהתאם לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 – לגבי זכויות הכפופות לסעיף 102 החדש, או בהתאם לכללי מ"ה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשמ"ט-1989 (להלן: "כללי מס הכנסה"), וזאת ללא כל זכות לזיכויים של מיסי חוץ אשר שולמו על ידי עובד חוץ זכאי בשל אותו רווח, בכפוף לאמור להלן לעניין הליכי הסכמה הדדית בסעיף 3.7.6 להחלטה זו.

• מיסוי הרווח הזר
  • סכום הרווח הזר יחשב להכנסה אשר הופקה על ידי עובד חוץ זכאי מחוץ לישראל בהיותו תושב ישראל, והוא יהא חייב עליו במס על פי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כנוסחו במועדים הרלבנטיים לזכויות נשוא החלטת מיסוי זו. כנגד מס ההכנסה החל בישראל על סכום הרווח הזר ביחס לזכויות יהא זכאי עובד החוץ הזכאי לזיכויים של מיסי חוץ אשר שולמו על ידו בשל אותו רווח בלבד, כאשר סכום הזיכוי בשל מיסי החוץ יחושב בהתאם לחלקו היחסי של סכום הרווח הזר מתוך סך הרווח אותו מימש עובד החוץ הזכאי בגין הזכויות.

עודף זיכוי הנובע ממיסי חוץ אשר שילם עובד החוץ הזכאי בגין סכום הרווח הזר לא יותר בזיכוי ולא יחולו הוראות סעיף 205א לפקודת מס הכנסה.

• הנאמן ו/או החברה ינכו לעובד חוץ זכאי מס מסכום הרווח הזר בהתאם לכללי מס הכנסה הרלבנטיים לזכויות נשוא החלטה זו, כאשר מסכום זה יזוכו מיסי החוץ אשר שולמו בגין הרווח הזר כשהוא מחושב בהתאם לאמור לעיל. למען הסר ספק, לא יינתן כלל עודף זיכוי בגין מיסי חוץ החלים על סכום הרווח הזר ולא יחולו הוראות סעיף 205א לפקודת מס הכנסה.

זיכוי מיסי החוץ כנגד מס ההכנסה החל בישראל בגין הרווח הזר ייעשה רק לאחר שהנאמן קיבל אישור מאת החברה בדבר סכומי התמורה להם זכאי העובד ומיסי החוץ החלים על העובד במדינה הזרה.

• מיסוי הרווח הפטור

הרווח הפטור יהא פטור ממס בישראל, הנאמן ו/או החברה לא ינכו מס במקור מסכום זה.

• הבהרות לעניין אופן מיסוי הכנסה ממימוש זכויות

החלטת המיסוי תחול על כל הזכויות של החברה כמפורט בסעיף 1.8 לעיל, ובלבד שחל עליהם סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ואשר עדיין לא מומשו נכון לתאריך הגשת הבקשה להחלטת המיסוי.

סעיף 3.7, על סעיפי המשנה שלו, יחול בשינויים המחויבים גם על עובדי חוץ זכאים אשר הוקצו להם זכויות כאמור לעיל בעת שהייתם בישראל ו/או מחוץ לישראל ואשר מימשו את הזכויות אשר ברשותם בגין בזמן שהותם בחו"ל ובין לאחר חזרתם לישראל, ובלבד שהזכויות עדיין לא מומשו נכון לתאריך הגשת הבקשה להחלטת המיסוי.

• הליכי הסכמה הדדית

במידה ובעקבות חישוב הרווח בפועל ממימוש זכויות במדינת החוץ באופן שונה לעומת האמור במסגרת החלטת המיסוי ייווצר למי מעובדי החוץ הזכאים כפל מס, הם יהיו רשאים לפנות בבקשה לפתוח בהליכי הסכמה הדדית למניעת כפל מס.

רשות המיסים בישראל תיאות לפתוח בהליכים כאמור, ככל שהפנייה תופנה אליה, בהתאם לקבוע באמנות המס הרלבנטית ועל פי שיקול דעתה.

• אופן המיסוי וחישב ניכוי מס במקור על הכנסה מעבודה, שאינה הכנסה ממימוש זכויות, שהפיקו העובדים בתקופת הניתוק:
  • למען הסר כל ספק, הכנסה מעבודה אשר אינה הכנסה ממימוש זכויות, שהפיק עובד חוץ זכאי מחוץ לישראל בתקופה שמיום המעבר ועד ליום הניתוק חייבת במס בישראל – לפיכך חייבת בניכוי מס במקור על ידי החברה, ככל שביכולתה לעשות כן.
  • הכנסה מעבודה, אשר אינה הכנסה ממימוש זכויות, שהפיק עובד חוץ זכאי מחוץ לישראל בתקופת הניתוק אינה חייבת במס בישראל – לפיכך תהא פטורה מניכוי מס במקור על ידי החברה.
  • לגבי הכנסה מעבודה, אשר אינה הכנסה ממימוש זכויות, שהפיק העובד בשנות מס אחרות – יחולו הוראות כל דין.

• הסדר זה אינו חל לגבי כל הליך בנושא של פיצוי הפיטורין, בנושא זה יש לפנות למחלקת קופות גמל בחטיבה המקצועית ברשות המיסים על מנת להסדיר סוגיה זו.

4. תנאים להחלטת המיסוי
   • החברה תבדוק מידי שנה ושנה מול עובדי חו"ל כי אכן הנתונים והתנאים האמורים לעיל מתקיימים בפועל ותגבה את בדיקותיה במסמכים נאותים, וזאת באמצעות קבלת נספחים א' ו- ג' להחלטה מידי שנה בשנה – חתומים על ידי העובד.

בכפוף לעמידה בכל הוראות ותנאי החלטת מיסוי זו, בגין תקופת הניתוק החברה תהא פטורה מחובת ניכוי מס במקור מהכנסתם מעבודה אשר הופקה מחוץ לישראל ומן הרווח הפטור ממימוש זכויות של עובדי החוץ הזכאים, גם אם טרם נתקבל עבורם אישור התושבות במדינה הזרה לשנה הרלוונטית, וזאת בכפוף לחימתם על נספחים א' ו- ג' להחלטה זו, והכל ובלבד שלא הופרו תנאי החלטה זו כאמור בסעיפים 4.7 ו- 4.8 להלן. התרחשה הפרה כאמור – יחולו הוראות סעיפים 4.7 ו- 4.8 להלן.

• החברה תעביר לרשות המסים, באמצעות נספח ב' להחלטה זו, תוך 180 ימים ממועד הוצאת החלטת המיסוי, רשימה שמית של העובדים אשר נשלחו לעבוד בחו"ל בטרם הוצאה החלטת המיסוי והמעוניינים להיכלל בהסדר המס. כמו כן, החברה תעביר לרשות המסים מידי שנה, באמצעות נספח ב' להחלטה זו, רשימה שמית של העובדים אשר ישלחו לחו"ל לאחר מועד הוצאת החלטת המיסוי והמעוניינים להיכלל בהסדר המס, וזאת בתוך 7 חודשים מתום שנת המס אשר בה נשלחו לחו"ל.
• תנאי סעיף זה יחולו על העובדים בלבד, כדלקמן:
  • עובד אשר חלות עליו הוראות החלטת המיסוי יחויב בהגשת דוח מס שנתי לרשות המסים בישראל כל שנה – החל משנת המעבר לחו"ל ועד לשנת החזרה לישראל, ויצרף לדוח המס את נספחים א' ו- ג' להחלטה זו כשהם חתומים על ידו, את אישור התושבות מן המדינה הזרה לשנת המס הרלבנטית כמפורט בסעיף 3.6 לעיל, את הסכם השכרת הדירה בישראל (אם בבעלותו דירה בישראל) ואת הסכם שכירות הדירה במדינת האמנה (להלן ביחד: "התוספות לדוח השנתי").
  • במידה ויידרש לכך, ימציא העובד לפקיד השומה דוחות מס אשר הגיש בחו"ל ו/או אסמכתאות המאשרות את סכום זיכוי המס הזר הסופי בו התחייב במדינה הזרה, וכן כל מסמך אחר אשר העובד יידרש להמציאו – הכול על פי שיקול דעתו של פקיד השומה.
  • במקרה בו לא יעמוד העובד בהתחייבויותיו כאמור לעיל, לרבות אי הגשת התוספות לדוח השנתי – יש לראות בעובד כמי שלא קיים את הוראות סעיף 131 וכמי שלא עמד בתנאי מהותי של החלטת מיסוי זו (יובהר כי, הפרה כאמור של העובד אין לראות בה הפרה של החברה) באופן אשר יביא לביטולה למפרע של החלטה זו לגבי אותו עובד.
  • העובד ידווח על שינויים מהותיים אשר חלו במצבו (כעובד חוץ זכאי) בתקופה בה שהה בחו"ל. לגבי שנות מס אחרות יובהר, למען הסר ספק, כי אין בהחלטת המיסוי כדי לפטור מי מהעובדים מחובת הגשת דוחות בישראל בהתאם להוראות כל דין.
• הסדר זה יחול אך ורק על עובדים אשר עברו לעבוד בעבר בחו"ל כמפורט בסעיף 1.3 לעיל, בחברות הקבוצה תושבות חוץ, ובלבד שטרם שבו לישראל עד ליום הגשת הבקשה להחלטת המיסוי. כמו כן, הסדר המס יחול על עובדים העוברים לעבוד בחברות הקבוצה בחו"ל במדינות עימן יש לישראל אמנה למניעת כפל מס.
  • אם במהלך עבודתו של עובד חו"ל, במדינה שלא הייתה בינה לבין ישראל אמנה למניעת מיסי כפל ביום המעבר, תכנס לתוקף אמנת מס עם אותה מדינה – יחולו הוראות הסכם זה לעניין קביעת "יום הניתוק" החל מיום כניסת האמנה לתוקף. ברם, לעניין התנאי כי על עובד חו"ל לשהות בחו"ל לפחות שלוש שנים מיום המעבר הרי ששהות זו תיספר מיום המעבר בפועל של העובד למדינה ולא מיום כניסתה של האמנה לתוקף.
  • במקרה בו עובד חו"ל החל את עבודתו מחוץ לישראל במדינה עימה יש לישראל אמנה למניעת מיסי כפל אולם כעבור זמן נשלח להתגורר במדינה עימה אין לישראל אמנה כאמור, "יום הניתוק" על פי הסכם זה יחול רק בנוגע לתקופת העבודה ולהכנסת העבודה, לרבות ממימוש זכויות לפי החלטת המיסוי, אשר בוצעה במדינה עימה יש לישראל אמנה כאמור. ברם, לעניין מיסוי העבודה במדינה עימה אין לישראל אמנה כאמור יחול הדין הפנימי בישראל ולא יחולו הוראות הסדר המס הנוגעות למועד ניתוק התושבות.
  • במקרה בו עובד חו"ל החל את עבודתו במדינה עימה אין לישראל אמנה למניעת מיסי כפל אולם כעבור זמן נשלח למדינה עימה יש לישראל אמנה כאמור, יחולו הוראות החלטת המיסוי לעניין קביעת "יום הניתוק" רק החל מיום המעבר למדינה עימה יש לישראל אמנה כאמור. ברם, לעניין מניין תקופת שלוש השנים בחו"ל בטרם החזרה לישראל, הרי שתקופה זו תימנה כבר מיום העזיבה את ישראל למדינה עימה אין לישראל אמנה.
• תנאי יסודי להסדר המס הוא שעובדי חו"ל ישהו בחו"ל תקופה רצופה אשר אינה קצרה משלוש שנים מיום המעבר. הסדר המס לא יחול על עובדים אשר שהו בחו"ל בפועל תקופה הקצרה מ- 36 חודשים.
• במקרים בהם עובד נשלח על ידי החברה לחו"ל לתקופה של 36 חודשים לפחות, ויציאתו של העובד לחו"ל לתקופה האמורה מוסדרת בהסכם מראש, אולם בסופו של דבר מועד החזרה חל בטרם הסתיימה התקופה האמורה, תהא בכך הפרה של תנאי הסדר המס ולפיכך אין לראות את העובד כמי שנחשב לעובד חוץ זכאי החל מיום המעבר לחו"ל ולמשך כל תקופת שהותו בחו"ל.
• הפרה – במקרה של הפרת תנאי מתנאי החלטה זו, לרבות הפרה מכוח האמור בסעיף 4.6 לעיל (להלן: "ההפרה"), יחול האמור להלן בסעיף זה, אלא אם כן יינתן על ידי רשות המסים אישור פרטני הקובע אחרת בהתאם להוראות כל דין:

תחול חבות הדיווח ותשלום המס על העובד, במסגרתה יגיש העובד דוחות/דוחות מתקנים, לרבות כל התוספות לדוח השנתי כאמור בסעיף 4.3 לעיל, ידווח על הכנסותיו כתושב ישראל בכל שנות המס בתקופה אשר החל מיום המעבר של העובד לחו"ל ולמשך כל תקופת שהותו בחו"ל וישלם את המס המגיע בהתאם, כמו כן, במקרה כאמור תפעל החברה, תוך 90 יום ממועד שנודע לה על ההפרה, לקבלת הצהרה חתומה מן העובד – כמצורף בנספח ה' להחלטה זו, כי הגיש דוחות מתקנים לרשות המסים בגין הפרה, ובגין השנים או חלק מהשנים בהן שהה בחו"ל וטרם הגיש דוחות מתחייב להגיש דוחות לרשות המסים כתושב ישראל, בהתאם במועדים הקבועים בסעיפים 132 או 133 לפקודת מס הכנסה, לפי העניין, לרבות כל התוספות לדוח השנתי כאמור בסעיף 4.3 לעיל, וכי חוב מס אשר ינבע בגין דוחות אלו יחול עליו (להלן: "הצהרת העובד"), וממועד בו נודע לחברה על ההפרה ככל שקיימים יחסי עובד מעביד בין העובד ובין החברה או חברה קשורה בקבוצה, תנכה החברה ממשכורתו של העובד, לרבות הכנסות של העובד מזכויות אשר טרם מומשו, מס במקור, כתושב ישראל, בהתאם לשיעור המס המקסימלי הקבוע בכלל מספר 2 לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מהעבודה בחו"ל), התשמ"ב 1982 מכוח סעיף 67א לפקודת מס הכנסה.

לא קיבלה החברה מן העובד במועד האמור את הצהרת העובד, מתחייבת החברה להודיע על ההפרה לרשות המיסים ובמקביל לשגר מכתב לעובד בדרישה להסדיר את ההפרה.

היה ורשות המסים הודיעה לחברה כי מוצו על ידה כל הליכי הגביה הישירים מול אותו עובד ועדיין קיימים יחסי עובד-מעביד בין העובד לבין החברה, או אחת החברות הקשורות בקבוצה – מתחייבת החברה להעברת מלוא סכום הזיכוי בשל מיסי חוץ אשר ניתן לאותו עובד לפי סעיף 3.7.3 להחלטה זו לרשות המיסים, ככל שביכולתה לעשות כן, באמצעות ניכוי מהתשלומים המגיעים לעובד, כולל מימוש עיקול על תשלומים אלו אשר הוטל בהוראה בכתב מרשות המסים, והכל בכפוף להוראות כל דין לרבות דיני עבודה. על אף האמור לעיל ולמען הסר ספק יצוין כי ככל שיחסי עובד-מעביד מתקיימים בין העובד לבין החברה או אחת החברות הקשורות בקבוצה תפעל החברה כאמור לעיל בפסקה זו לעניין ניכוי מס במקור ממשכורת העובד (למעט בגין הכנסות של העובד ממימוש זכויות המופקות בידי נאמן ישראל) ככל שביכולתה לעשות כן.

• האמור בסעיף זה יחול, אלא אם כן יינתן על ידי רשות המסים אישור פרטני הקובע אחרת בהתאם להוראות כל דין:

לגבי כל שנת מס בתקופה שהחל מיום המעבר של העובד לחו"ל ולמשך כל תקופת שהותו בחו"ל, תפעל החברה לקבלת הצהרה חתומה מן העובד בנספח ו' להחלטה זו, תוך 120 יום מהמועד בו היה על העובד להגיש דו"ח שנתי על פי סעיפים 132-133 לפקודת מס הכנסה, כי הגיש את הדוח השנתי לאותה שנת מס ואת כל התוספות לדו"ח השנתי – כמתחייב על פי סעיף 4.3 לעיל להחלטת המיסוי (להלן: "הצהרת העובד").

במקרה ולא הגיש העובד לחברה במועד האמור לעיל את הצהרת העובד, מתחייבת החברה להודיע על ההפרה לרשות המסים ובמקביל לשגר מכתב לעובד בדרישה להסדיר את ההפרה. במקרה כאמור יחולו הוראות סעיף 4.7 לעיל הנוגעות להפרה.

• עניינה של החלטת המיסוי הוא קביעת מעמד התושבות של עובד החוץ הזכאי לצורכי אמנה בלבד, והיא אינה חלה ואין בה משום אישור או קביעה ביחס למעמד התושבות של עובד החוץ הזכאי לצורכי הדין הפנימי בישראל – לרבות לעניין סעיפים פקודת מס הכנסה המעניקים הקלות מס לתושב חוץ כמשמעות המונח "תושב חוץ" בסעיף 1 לפקודה, או לתושב חוזר ותושב חוזר ותיק כמשמעות המונחים "תושב חוזר" ו- "תושב חוזר ותיק" בסעיף 14 לפקודה.
• החברה תדאג לקבלת ייפוי רוח חתום המצורף כנספח ד' להחלטה, מכל עובד עליו תחול החלטת המיסוי, ותסכים לפרטי ההחלטה ולתנאיה בשמה ובם העובדים. לעניין זה יראו בחתימת החברה על החלטת המיסוי את חתימת כל אחד ואחד מן העובדים, כאילו הוא חתום על ההסכם באופן אישי.
• העובדים אשר עברו לעבוד בחו"ל בטרם הוצאה החלטת המיסוי והמעוניינים להיכלל בהסדר המס מתחייבים, בתוך 90 ימים ממועד הוצאת החלטת המיסוי, להעביר את נספחים א', ג' ו- ד' להחלטה חתומים לרשות המסים, וכן מתחייבים לצרף דוח המס השנתי המוגש על ידם לרשות המסים מידי שנה ושנה על פי הוראות סעיף 4.3 לעיל את נספחים א' ו-ג' חתומים.

העובדים אשר יעברו לעבוד בחו"ל לאחר הוצאת החלטת המיסוי והמעוניינים להיכלל בהסדר המס מתחייבים לצרף לדוח המס השנתי הראשון אשר יוגש על ידם לרשות המסים את נספחים א', ג' ו- ד' להחלטת המיסוי חתומים כמפורט בסעיף 4.3 לעיל, והחל מדוח המס השנתי השני ואילך המוגש על ידם לרשות המסים מידי שנה ושנה על פי הוראות סעיף 4.3 לעיל מתחייבים לצרף את  נספחים א' ו-ג' חתומים.

לא נמסרו נספחים כאמור על-ידי מי מבין העובדים, הסדר המס לא יחול לגביו, ואם עדיין קיימים יחסי עובד-מעביד בין העובד לבין החברה או אחת החברות הקשורות בקבוצה, תנכה החברה ממועד זה ואילך ממשכורתו של העובד, לרבות הכנסות של העובד מזכויות אשר טרם מומשו, מס במקור, כתושב ישראל, בהתאם לשיעור המס המקסימלי הקבוע בכלל מספר 2 לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל), התשמ"ב-1982 מכוח סעיף 67א לפקודת מס הכנסה.

ככל שיחסי עובד-מעביד מתקיימים בין העובד ובין חברה קשורה בקבוצה, תפעול החברה כאמור לעיל בפסקה זו לעניין ניכוי מס במקור ממשכורת העובד (למעט בגין הכנסות העובד ממימוש זכויות המופקדות בידי נאמן ישראלי) ככל שביכולתה לעשות כן.

בנוסף, העובדים יתחייבו כי אם בפועל שולמו על ידם מיסי חוץ בגין הרווח הזר אשר סכומם קטן מסכום המס הזר אשר הותר בזיכוי לפי הסדר זה, יהא עליהם לדווח על השינוי האמור במסגרת דוח שנתי על פי הוראות פקודת מס הכנסה ולשלם את תוספת המס החל בישראל כפועל יוצא.

• במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.

נספח א' להחלטת המיסוי – תנאים לצורך הכרה כ-"עובד חוץ זכאי"

	שאלה	נכון	לא נכון
1.	ברשותי "בית קבע" מחוץ לישראל במדינה אליה נשלחתי לעבוד, כהגדרת המונח בהחלטת המיסוי מיום _______ (להלן: "החלטת המיסוי"), ואני ובני משפחתי מגוררים בו בקביעות (*) (מצורף חוזה שכירות/רכישה של הבית מחוץ לישראל). (*) הגדרת המונח "בית קבע" בסעיף 3.1 להחלטת המיסוי: "בית הזמין לו משפטית ומעשית (שכירות או בעלות) בתנאי שוק ומותאם לצרכיו ולצרכי משפחתו, ואינו בגדר בית מגורים ארעי כגון בית מלון, דירת נופש וכיוצא בזה"
2.	ברשותי בית בישראל אשר מושכר לצד ג' בלתי קשור (שאינו משפחה) בתנאי שוק (מצורף חוזה שכירות), או לחילופין – אין לי בית בישראל.
3.	בני המשפחה עברו עמי לחו"ל ומתגוררים איתי (במהלך חצי שנה מיום המעבר).
4.	הילדים מעל גיל 4 ומתחת לגיל 18 רשומים ולומדים במסגרות חינוכיות בחו"ל ו/או במסגרת לימודים במוסד להשכלה גבוהה או תיכון בישראל.
5.	שהיתי/בכוונתי לשהות פחות מ- 65 יום בישראל בשנת המס (בכל שנת מס בתקופת הניתוק).
6.	כל אחד מבני משפחתי שהה/בכוונתו לשהות פחות מ-80 יום בישראל בשנת המס (בכל שנת מס בתקופת הניתוק).
7.	הגשתי/בכוונתי להגיש דוח מס במדינה הזרה או שינוכה מהכנסתי מס במקור במדינה הזרה (ככל שלא קיימת חובת הגשת דוח מס במדינה הזרה).
8.	בכוונתי לפעול להשגת אישור תושבות לצרכי מס מהמדינה הזרה לשנת המס הנוכחית במועד המוקדם ביותר האפשרי, אך לא יאוחר ממועד הגשת הדו"ח לשנת מס זו.
9.	דיווחתי/הנני מתחייב לדווח לחברת __________________ על שינויים מהותיים שיחולו/שחלו במצבי כ"עובד חוץ זכאי" (כהגדרת המונח בסעיף 3.6 להחלטת המיסוי) בתקופה בה שהייתי בחו"ל.

חתימת העובד ________________                   תאריך _________________

נספח ב' להחלטת מיסוי

רשימת עובדי חוץ זכאים בשנת מס ....................

שם העובד	מס' תעודות זהות	התאריך בו הפך העובד "לעובד חוץ זכאי"

נספח ג' להחלטת מיסוי – מעמד התושבות של עובדי הקבוצה

(להלן: "החלטת המיסוי")

הצהרת העובד – בדבר קבלת האמור בהחלטת המיסוי והבנת השלכותיה

אני הח"מ __________, ת.ז. __________, מצהיר/ה בזאת כי הנני עומד בכל תנאי החלטת המיסוי ומסכים לקבל עלי את האמור בהחלטת המיסוי, מבין/ה את תנאיה ואת השלכות המס שלה ובכלל זאת את ההשלכות שיש להחלטה זו לגבי.

ולראייה באתי על החתום:

תאריך ____________ חתימת העובד/ת ___________

נספח ד' להחלטת מיסוי – מעמד התושבות של עובדי הקבוצה

(להלן: "החלטת המיסוי")

ייפוי כוח

אני הח"מ __________________, ת.ז. _________________, מייפה בזאת את כוחה של חברת _________________ לחתום בשמי על החלטת המיסוי.

ידוע לי כי במתן ייפוי כוח זה הנני מתחייב לקבל עלי את האמור בהחלטת המיסוי.

ולראייה באתי על החתום:

תאריך ____________ חתימת העובד/ת ___________

 

נספח ה' להחלטת המיסוי – מעמד התושבות של עובדי הקבוצה

(להלן: "החלטת המיסוי")

הצהרת עובד חו"ל אשר לא עמד במי מבין מבחני ניתוק התושבות הקבועים בסעיף 3.6 להחלטת המיסוי ו/או בתנאים הקבועים בסעיף 4 להחלטת המיסוי

אני הח"מ _________, ת.ז. _________, מצהיר/ה בזאת כי הגשתי לרשות המסים בישראל דוחות מס אישיים מתקנים לשנים _________ ואת כל התוספות לדוחות השנתיים כאמור בסעיף 4.3 להחלטת המיסוי, ו/או אגיש דוחות מס אישיים לשנים __________, וזאת בהתאם למועדים הקבועים בסעיפים 132 או 133 לפקודה, לפי העניין, וכי חוב מס אשר ינבע בגין דוח/דוחות אלו יחול עלי.

ולראייה באתי על החתום:

תאריך ____________ חתימת העובד/ת ___________

 

נספח ו' להחלטת המיסוי – מעמד התושבות של עובדי הקבוצה (להלן: "החלטת המיסוי")

הצהרה על הגשת דו"ח לשנת ________

אני הח"מ _________, ת.ז. _________, מצהיר/ה בזאת כי הגשתי לרשות המסים בישראל דו"ח מס אישי לשנת _________ ואת כל התוספות לדו"ח השנתי כאמור בסעיף 4.3 להחלטת המיסוי. ידוע לי כי חוב מס אשר ינבע בגין דוח זה יחול עלי.

ולראייה באתי על החתום:

תאריך ____________ חתימת העובד/ת ___________

 

לחץ כאן להחלטת מיסוי 5237/14

ראה גם הטבות מס לעולה חדש ותושב חוזר , החזר מס לעולה חדש , החזר מס לתושב חוזר , ייעוץ מס רילוקיישן

1. דף הבית
2. מס הכנסה
3. החלטות מיסוי בינלאומי
4. החלטת מיסוי 5237/14 – עובדי Relocation – החלטת מיסוי בהסכם