החלטת מיסוי 5561-18 הקצאת אופציות לעובדים החלפת מסלול המס לנותן שירותים
החלטת מיסוי 5561/18 - הקצאת אופציות לעובדים - החלפת מסלול המס לנותן שירותים – החלטת מיסוי שאינה בהסכם
להלן תמצית החלטת המיסוי:
העובדות:
- חברה פרטית תושבת ישראל (להלן: "החברה"), הקצתה במהלך השנים, אופציות למניות רגילות בהתאם לתוכנית הקצאה על פי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (להלן: "תוכנית האופציות") לעובדיה, אשר אינם "בעלי שליטה" כהגדרת המונח בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, במסגרת מסלול רווח הון בהקצאה באמצעות נאמן (להלן: "המסלול ההוני").
- יחיד תושב ישראל שימש כנותן שירותים לחברה החל משנת 2016 (להלן: "נותן השירותים")
- בתמורה לשירותים אשר ניתנו על ידי נותן השירותים כאמור, העניקה לו החברה אופציות להמרה למניות רגילות של החברה על פי סעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "אופציות 3(ט)"). ההכנסה ממימוש אופציות 3(ט) אלו מסווגות כהכנסה ממשלח יד על פי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה וחייבת במס בשיעור המס השולי של נותן השירותים.
- בשנת 2017 נותן השירותים החל לעבוד בחברה כשכיר.
- האופציות אשר הוקצו בחברה הן תחת האופציות המסווגות על פי הכללים החשבונאיים כתכנית הונית (המסולקת במכשירים הוניים) על פי תקן 718 ASC )שלפני כן היה ידוע גם כתקן R123FAS) לפי כללי החשבונאות האמריקאיים, על פי 2IFRS לפי התקינה הבין-לאומית ועל פי תקן 24 של המוסד לתקינה חשבונאית בישראל, ולא מסווגת כתכנית התחייבותית (המסולקת במזומנים), לרבות הענקת יחידות פנטום לעובדים.
- בתכנית האופציות ו/או בכל חוזה התקשרות אחר עם נותן שירותים ו/או עובדים בחברה, לא קיימת האפשרות לבצע שימוש באופציות Put ו/או Call, לשם ממימוש אופציות 102 הוני למניות רגילות אשר יוקצו מכוחן, למעט באישור מראש של המחלקה המקצועית של רשות המיסים בתנאים שיקבעו.
הבקשה:
לשנות את סיווג האופציות 3(ט) אשר הוקצו לנותן השירותים לאופציות במסלול ההוני על פי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
תמצית הסדר המס ותנאיו:
על הקצאת אופציות 3(ט) תמשכנה לחול הוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, ולא הוראות סעיף 102 לפקודה. לפיכך, אירוע המס יחול במועד המרת האופציות למניות החברה והכנסתו של נותן השירותים במוד זה תסווג כהכנסה ממשלח יד מכוח הוראות סעיף 2(1) לפקודה ותהא חייבת במס בשיעור המס השולי הקבוע בסעיף 121 לפקודה וסעיף 121ב לפקודה. האמור לעיל נקבע, בין היתר, מהטעמים הבאים:
- ככלל, סעיף 102 לפקודה, חל על הענקות של חברה מעבידה לעובד, לרבות לנושא משרה (כהגדרת המונחים בסעיף 102 לפקודה). מכאן, שעל מנת להיכנס תחת הוראות סעיף זה ישנה חובה כי יחולו בין הניצע לבין החברה המעבידה כבר במועד הענקה, יחסי עובד-מעביד, או לחילופין, שהניצע משמש כדירקטור בחברה. עמדה זו מוצאת את ביטוייה, בין היתר:
- בכותרתו של חלק ה'1 לפקודה "הקצאת מניות לעובדים";
- בהגדרה שבסעיף 102(א) לפקודה "הקצאת מניות באמצעות נאמן": "הקצאת מניות ל חברה מעבידה לעובד"; וכן
- ברישה של סעיף 102(ב) לפקודה: "הכנסתו של עובד מהקצאת מניות".
- תכליתו של סעיף 102(ב) לפקודה, בין היתר, הינה הקצאת תגמול הוני במטרה לחזק את הקשר בין עובדי ונושאי המשרה שלה ושיתופם בהצלחתה, כחלק מהאורגנים הטבעיים הפנימים שלה ולא בהענקת הטבות מס ביחסים שבין נותני שירותים או ספקים לבין החברה שלה נותנים שירותים עסקיים חיצוניים.
לחץ כאן להחלטת מיסוי 5561/18