הצעה לתיקון 241 לפקודת מס הכנסה מיסוי יהלומנים
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 – מיסוי יהלומנים
במסגרת הניסיון אשר הצטבר בעניין שומות של יהלומנים נמצא כי נדרשת בחינה מחדש של אופן מיסויים, זאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים בהקשר של מיסוי, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת הערך. לאור זאת, הוקם ברשת המסים צוות לבחינת מיסוי ענף היהלומים בישראל ודרכי הטיפול בהיבטים של מס הכנסה, מכס ומע"מ.
התיקונים המוצעים בהצעת חוק זאת גובשו לאור המלצות הצוות, ולאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים נתנו הסכמתם לעקרונות המיסוי, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל להסדרת הענף באופן הוגן וראוי על בסיס העקרונות אשר נדונו בין הצדדים. בתוך כך הוסכם כי אופן יישום הוראות החקיקה, לרבות התקנות אשר הותקנו מכוחה, ייבחן מחדש בתום שלוש שנים מיום 1 בינואר 2017, זאת בין השאר משום שמדובר בהוראות ייחודיות ושונות מהרגיל בשיטת המס הישראלית.
על פי כללי החשבונאות המקובלים, ערכו של מלאי עסקי נקבע לפי שווי מימוש נטו של המלאי או לפי מחיר העלות שלו, הנמוך מביניהם. בעסקי יהלומים ואבני חן עלול להיות קושי לאמוד את שווי המלאי (בפרט לצורך חישוב ירידת ערך), בשל מאפיינים המיוחדים של התחום. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 85 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") אשר עניינו הערכת מלאי עסקי במקרים מסוימים, ולקבוע כי מדידת המלאי בענף זה לצורכי מס, קרי לצורך קביעת הכנסתם החייבת של יהלומנים, תבוצע, על אף האמור בכללי חשבונאות מקובלים, על פי עלות המלאי בלבד. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן: "ועדת הכספים"), לקבוע סוגי יהלומים אשר לגביהם יימדד המלאי העסקי שלא לפי עלות המלאי אלא באופן אחר שייקבע ואשר יאפשר מדידה אובייקטיבית, וזאת בהתקיים תנאים ועל פי הוראות שייקבעו בתקנות.
במטרה לוודא כי מדידת עלות המלאי העסקי תיעשה באופן אחיד, אובייקטיבי ומדויק, מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לקבוע הוראות בדבר אופן מדידת העלות לצורך קביעת הכנסתו החייבת של היהלומן. בתקנות כאמור יכול שייקבעו בין השאר מקרים אשר בהם תותר הפחתה בירידת הערך של המלאי העסקי ודרכים להוכחת ירידת הערך. יודגש כי מדידה זאת רלבנטית לצורכי המס בלבד ואין בה כדי להשפיע על הטיפול החשבונאי בהפחתה לירידת ערך, בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים כאמור.
מאפייני ענף היהלומים וענף אבני החן דומים, והטיפול המיסויי בשני הענפים נעשה באופן דומה. בהתאם לאמור, ובדומה להקשרים אחרים בדיני המס, מוצע להגדיר יהלום ככולל גם אבני חן מסוג אודם, ברקת או ספיר או אבן אחרת אשר שר האוצר קבע בתקנות לעניין זה. כך שהוראה זאת תחול גם לעניין מי שעסקם או חלק מעסקם עיבוד אבני חן, מסחר באבני חן או תיווך בהן.
על פי המוצע בסעיף 4(א) להצעת החוק, תחול הוראה זאת, והתקנות אשר נקבעו מכוחה, רק לעניין מלאי עסקי אשר נרכש ביום 1 בינואר 2017 או לאחריו.
יצוין, כי לשם השלמת המהלך, בכוונת מחוקק המשנה לפעול להתקנת התקנות הנזכרות לעיל בסמוך למועד חקיקתו של החוק המוצע. כאמור, תקנות אלה יקבעו את אופן מדידת עלות המלאי אשר נרכש החל מיום 1 בינואר 2017, וכן מקרים אשר בהם תותר הפחתה לירידת ערך של המלאי העסקי על פי שוויו כפי שייקבע, ודרכים להוכחתו.
לחץ כאן להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017