חוזר מס הכנסה מס' 2/2015 – צבירה עודפת בקופות פנסיה – מענק שנים עודפות ודמי גמולים
חוזר מס הכנסה מס' 2/2015 – צבירה עודפת בקופות פנסיה – מענק שנים עודפות ודמי גמולים
בתחום החיסכון הפנסיוני קיימים שני סוגי מכשירים עיקריים: פנסיית זכויות (כגון: פנסיה תקציבית או קרן פנסיה ותיקה) (להלן: "קרן וותיקה" או "הקרנות הוותיקות", לפי העניין), ופנסיה צוברת.
בקרנות הוותיקות המבטיחות קצבה מבוססת זכויות (הנכללות למעשה בסוג הראשון האמור לעיל), צובר היחיד זכויות לקצבה בהתאם לתקופת העבודה ושכרו הממוצע (כפי שמוגדר בתקנון הקופה), לפי צבירת זכויות של 2% קצבה מתוך שכרו הממוצע, לכל שנת עבודה ועד לתקופת צבירה מרבית של 35 שנות עבודה, אשר מקנות זכות לקצבה של 70% משכרו הממוצע.
יוצא איפוא, כי תקופת עבודתו העולה על 35 שנה (להלן: "התקופה הנוספת") אינה מקנה צבירת זכויות נוספות מעבר ל-70% שנצברו בתקופה שקדמה לה, ולפיכך, בגין ההפקדות עבורו לקרן הפנסיה בתקופה זו (להלן: "הצבירה העודפת") זכאי העובד לפיצוי. פיצוי זה מעוגן בתקנונן של הקרנות הוותיקות ומבצע אבחנה בתקופה הנוספת בין זו שקדמה לגיל הפרישה וזו שלאחריו. גיל הפרישה לעניין זה הינו כהגדרת מונח זה בסעיפים 3 ו-6 לחוק גיל הפרישה, התשס"ד-2004 (רצ"ב במסגרת נספח א' – פירוט גיל הפרישה בהתאם לאותה הגדרה נכון למועד כתיבת חוזר זה).
התקופה הנוספת שקדמה לגיל הפרישה – מדובר בתקופה שבה האדם עדיין אינו זכאי לקצבה ולכן בתקופה זו ההפקדות עבורו מקנות לו:
- כיסוי ביטוחי לקצבת שארים וקצבת נכות בתקופה שבה אינו זכאי עדיין לקצבה.
- עדכון עליית שכר בהתאם לעליית שכרו של העובד בתקופה זו, יודגש כי שכרו של אותו עובד צפוי על פי רוב לעלות במהלך התקופה הנוספת, וככל ששכרו יעלה, שכרו הגבוה יותר בתקופה הנוספת יילקח בחישוב השכר הממוצע לקצבה.
מסכום הצבירה העודפת אשר לא שימש לשתי המטרות שלעיל, תשלם הקופה לעובד במועד פרישתו בפועל (ככלל) ועל פי תקנון הקרן, חלק מתוך הסכום שהופקד בקופה והכולל מרכיב פיצויים ומרכיב התגמולים (להלן: "מענק שנים עודפות").
התקופה הנוספת שלאחר גיל הפרישה – מדובר בתקופה שבה העובד כבר זכאי לקצבה וטרם החל לקבל קצבה, ולכן המשמעות היא דחיית קבלת הקצבה. בתקופה זו נאלץ העובד למעשה לוותר על הקצבה שהיה כבר זכאי לה אילו פרש בפועל בגיל הפרישה, וכן, להימנע מקבלת הסכומים המועברים לצבירה העודפת. בתקופה ו ההפקדות עבורו מקנות לו למעשה רק את עדכון עליית השכר שהרי לעניין נכות או שארים הוא כבר מבוטח ממילא.
לפיכך, כל סכום הצבירה העודפת בגין התקופה הנוספת שלאחר גיל הפרישה, אשר כוללת את מרכיב הפיצויים ואת מרכיב התגמולים – משולם מהקופה לעובד במועד הפרישה בפועל, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן, החל ממועד הפקדתו. יודגש, כי סכום זה נקבע בהתאם לתקנון קרן הפנסיה של כל קרן (להלן: "דמי גמולים").
עובד אשר צבר 35 שנות עבודה, התחיל את התקופה הנוספת לפני גיל הפרישה, והמשיך לצבור באותה קופה גם לאחר גיל הפרישה – יהיה זכאי גם למענק שנים עודפות וגם לדמי גמולים.
כאמור, מענק שנים עודפות ודמי גמולים, משולמים ככלל במועד הפרישה בפועל, ובכל אופן, המועד שבו זכאי העמית למשוך כספים מהקופה, נקבע בתקנון הקופה. כך יתכן, כי בהתאם לתקנון הקופה, זכאי העמית אשר המשיך לאחר גיל הפרישה לעבוד אצל אותו המעסיק, למשוך את מענק שנים עודפות ו/או דמי גמולים, עוד בטרם פרש בפועל מהמעסיק.
מטרת חוזר זה הינה לפרט את השלכות המס של תשלום מענק שנים עודפות ותשלום דמי גמולים. זאת, לאור ההתפתחויות בשוק העבודה והשינויים בהגדרת גיל פרישה, וכו', בעקבותיהם עובדים רבים ממשיכים לעבוד גם בתקופה הנוספת.
לחץ כאן לחוזר מס הכנסה 2/2015